- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
 

ה -  Wiki - כמעצב סביבות למידה ועבודה חדשות
מאת: ליאת אהרון, סמנכ"ל פיתוח הדרכה, אי לרנינג פתרונות ידע

 
 
 
 

כאשר טים ברנרס-לי, "ממציא" ה- WWW הציג את רעיון האינטרנט הוא בחר לתאר אותו כך: "הרעיון המרכזי של הווב הינו של מרחב מידע שדרכו בני אדם יכולים לתקשר, ולתקשר בדרך ייחודית: קשר של שיתוף מידע במאגר ציבורי. לא רק שיהיה זה מרחב גדול לגלישה, אלא שכולם יוכלו לתרום את רעיונותיהם ולא רק לקחת רעיונות ממנו".
המשפט של טים מקבל בכל תקופה משמעות חדשה. כניסת הווב 2.0 מעבירה את השליטה על יצירת התוכן מהמומחה למשתמש. אפשרות זו מעמידה בפני סביבת העבודה והלמידה אפשרויות שלא היו קיימות עד כה.
מאמר זה סוקר את מושג ה"למידה הבלתי פורמאלית", את המושג "ווב 2.0" והקשר בינהם. לאחר הוא מציג את הויקי ככלי באינטרנט וככלי לעיצוב סביבות למידה ועבודה בארגונים. לבסוף מפרט המאמר את התנאים להצלחתו של הויקי.  

Cross   Jay ה- גורו העולמי בתחום הלמידה המתוקשבת והלמידה הלא פורמאלית בארגונים, הגיע לישראל ב- 9 ביולי 2006. בסמינר מצומצם משתתפים, שהועבר בבית הספר ספירלה, בית הספר למקצוענות בהדרכה, מבית המכון הטכנולוגי חולון HIT, הוצגו שורות של מחקרים המצביעים על כך שעובדים רוכשים 80% מהידע המקצועי שלהם בצורה בלתי- פורמאלית.
מהי למידה בלתי פורמאלית?
הלמידה הבלתי פורמאלית הנה שיטה המאפשרת לשפר את ביצועי העובדים תוך הפחתת ההוצאות של מחלקת ההדרכה. כיצד? השיטה יוצרת אצל העובד תהליך של למידה (ולא הכשרה). הארגון מגדיר לעובד את היעד, העובד קובע כיצד להגיע ליעד זה. עיקר הביצועים הארגוניים מושגים ביוזמת ובאמצעות העובד ולא על ידיי תהליך הכשרה מובנה.
הלמידה הבלתי פורמאלית אהודה על העובדים, משפרת את המוטיבציה שלהם ללמוד ומגבירה את רמת המעורבות שלהם בעשייה הארגונית. ארגונים שהטמיעו שיטות למידה לא פורמאליות מדווחים גם על עליה במימוש הפוטנציאל של העובד, גידול בכמות הרעיונות החדשניים שנוצרו בארגון, ואפילו ירידה בכמות ימי ההיעדרות של עובדים ממקום העבודה.
הלמידה הבלתי פורמאלית עובדת מכיוון שהעובדים סוללים את הדרך, האמצעים והקצב הנדרש לביצוע המשימה. העובדים מייצרים את הידע ושולפים אותו בזמן הנכון להם.
הלמידה הבלתי פורמאלית מאפשרת לעובדים להיות פעילים יותר בתהליכי יצירת ידע ושיתוף ידע עם קולגות נוספות.

הלמידה הבלתי פורמאלית, איננה שיטה או תופעה חדשה. היא מתרחשת בתוך הארגון בכל מקרה, כל הזמן. סמינר הלמידה הבלתי פורמאלית שהתרחש ביולי השנה, קרא לצוות הניהולי העוסק בהדרכה, לאפשר את הלמידה הבלתי פורמאלית, לעודד אותה ולמסד אותה כשיטת למידה.
המסר המרכזי של Cross   Jay הנו לאפשר לעובדים ליצור בעצמם את הידע לו הם זקוקים על מנת לבצע את תפקידם.
במידה רבה, תפיסת העובד כיוצר ידע מגלמת את תפיסת ה  web 2.0 המתדפקת על שערינו.

כיצד הלמידה הפורמאלית באה לידיי ביטוי ב Web 2.0?
ווב 2.0 הוא מונח המתייחס לדור השני של האינטרנט. הכוונה לאינטרנט החיצוני בו כולנו מוגדרים כגולשים פרטיים. למעשה הווב 2.0 חורג מן הדגם הקודם של גלישה באינטרנט שאופיין בעיון פסיבי בעמודים שתוכנם קבוע, סטטי ולא משתנה, לדגם בו הגולש הבודד יכול להגיב, להשתתף, לשתף וליצור בעצמו תכנים שישמשו גולשים אחרים.
סוג אחד של יישומים חדשים כאלו מונה תוכנות כמו "פליקר" http://www.flickr.com  "דל.י.שס" http://del.icio.us  המאפשרים לגולשים להוסיף לאתר או ליישום מידע, סימניות, תמונות, הערות, דירוג, וכדומה, המשמשים אותם, אך נגישים גם לכל הגולשים האחרים העושים שימוש ביישום או באתר.
סוג שני של יישומי "ווב 2.0" מאפשר לגולשים בודדים ליצור תוכן באיכות גבוהה באופן עצמאי, ולהפיצו למשתמשים אחרים, כשהם מאפשרים לאותם משתמשים להוסיף הערות. הדוגמה המובהקת ביותר ליישומים כאלו הם הבלוגים -  אתרים אישיים, המאפשרים הוספת תכנים שיצרו משתמשים בקלות רבה, בלי צורך בידע כלשהו בשפות התכנות של הרשת.
סוג שלישי של יישומים מאפשר לגולש בודד לבחור בעצמו את המידע שאליו ייחשף. אפשרות זו הייתה זמינה תמיד, באמצעות קביעת סימניות בדפדפן,  או חיפוש. בשנים האחרונות, נוצרו דרכים חדשות למעקב אחר תכנים מועדפים, שאינן דורשות שימוש ביישום נפרד או ידע טכנולוגי. היישום הבולט בתחום זה הוא הזנת  RSS או הזנת  Atom , שבה גולשים יכולים לבחור לקבל עדכונים על חידושים באתרים מועדפים או בנושאים מועדפים.
סוג רביעי של יישומים, שהמוכר בהם הוא הויקי, מציע תכנים שיתופיים: יצירת תכנים שבה לכל אחד מהגולשים יכולת לצפות ולערוך את התכנים בהם הוא צופה.

מהו WIKI?
ויקי היא מערכת אינטרנטית המאפשרת בנייה של מאגרי מידע בה התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים. פירוש המילה "ויקי" הנו "מהיר" בשפתם של ילידי הוואי. ממציא הוויקי הוא Ward Cunningham, יצר ב-1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki http://www.c2.com/cgi/wiki?WelcomeVisitors

ויקי איננה רק טכנולוגיה, היא תפיסה, תפיסה המבטלת את הכותבים המומחים ומאפשרת ל"עם" ליצור ידע על פי צרכים ותחומי עניין. הדרמה בויקי הנו מתן שליטה ביצירת ידע לכל אדם, בצורה שוויונית. כל גולש יכול ליצור טקסט חדש, לעדכן טקסט קיים, להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר. הויקי המוצלח והגדול ביותר ברשת החיצונית הנו הויקיפדיה http://he.wikipedia.org באנציקלופדיה ישנם 41,744 מאמרים בעברית. נכון לאוגוסט 2006, ישנם מעל מיליון מאמרים באנגלית וכ-3.6 מיליון מאמרים בכל השפות יחדיו. דוגמה נוספת לאתר ויקי גדול היא wiki.java.net, אתר שיתוף ידע למתכנתי שפת Java.


האם הויקי אמין?
שאלה המטרידה את המצטרפים לעולם הויקי היא מידת אמינותו של המידע המופיע בו. האם אפשר שמאגר מידע הנכתב על ידי מאות ואלפי "חובבים", יכול להיות אמין?
ויכוחים מהסוג הזה, על מהימנות המידע פורצים מדי פעם. הויקיפדיה אמנם מחדדת את הויכוח, אבל השאלות הבסיסיות עלו כבר עם פרוץ האינטרנט לסביבה הלימודית.
במקום להביא טיעונים מדוע הויקי עשוי להיות אמין, בואו נבחן את המציאות:
ההצלחה של הויקפדיה היא כל כך גדולה, עד שהקימה מיזמים נוספים: ויקימילון, מטאויקי, ויקיציטוט, ויקישיתוף, ויקיספר, ויקימינים, ויקיטקסט
http://he.wikipedia.org
ספר החוקים של מדינת ישראל נכתב באמצעות הויקי
http://he.wikisource.org/wiki /ספר_החוקים_של_מדינת_ישראל
גם חברות מסחריות עושות שימוש בכלי בינהן:
חברת מוטורולה
http://twiki.org/cgi-bin/view/Main/TWikiSuccessStoryOfMotorola
חברת סאן
http://twiki.org/cgi-bin/view/Main/TWikiSuccessStoryOfSAP
נוקיה
http://ie.bizintelligencepipeline.com/shared/article/printablePipelineArticle.jhtml?articleId=1 1401163

מהם השימושים של ה Wiki בארגון?
1. לויקי שלושה שימושים עיקריים:
2. יצירת מסמכים משותפים
3. ניהול מעקב מסמכים
4. פלטפורמה ללמידה

יצירת מסמכים משותפים - השימוש המשמעותי ביותר של הויקי הוא זה המנצל את יכולותיה, כפלטפורמה למתן שליטה מוחלטת לעובדים ביצירת מידע חדש. לא מדובר בפורום המאפשר העלאת קבצים וטקסט,  מדובר על יישום עקרון השיתופיות הלכה למעשה. מדובר ביצירת תוצר משותף הזמין לכולם לקריאה ולעריכה. דוגמאות לתוצרים משותפים מסוג זה עשויים להיות: יצירת מאגר מונחים מקצועי, כתיבת נהלים, הסכמים, מתודולוגיות עבודה, מאגרי באגים וכל תוצר ארגוני משותף.
יצירת תוצר משותף במקום פיזי אחד על ידיי קבוצה של אנשים אשר שליטתם בתוצר מוחלטת, מאפשרת להגיע לתוצאות מהירות מאוד ובעלות איכות גבוהה.

ניהול מעקב מסמכים - בתהליך הכתיבה מתקיימת שקיפות מלאה. תהליך העריכה גלוי לכל העובדים (באמצעות עיון בדף הגרסאות הקודמות). ניתן לגלות מה השינויים שנעשו במעבר מגרסה לגרסה. דפי השיחה מציגים את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכול הקורא לגלות האם התנהל דיון על נושא מסוים. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לתוצר, במעקב אחר ביצוע משימות ובמעקב אחר התרומה האישית של העובד.

פלטפורמה ללמידה -  השקיפות שמספק הויקי יוצר קרקע פוריה לModeling . באמצעות החיקוי והמודליזציה, יכול הלומד ללמוד גם מהצלחות וגם מכשלונות. הויקי מהווה פלטפורמה למקום בו ניתן ללמוד יחד: לבצע מטלות משותפות, לחקור ולנתח מקרים ותופעות והכל תוך עבודת צוות וירטואלית בה הלומדים לוקחים חלק בתהליך עדים לו, שותפים לו ולומדים ממנו, אם על ידיי חיקוי ואם על ידיי יצירה חדשה.

מהם התנאים להצלחת הויקי בארגון?
ג'ימס סורוביצקי (James Surowiecki ), בספרו חכמת ההמונים מספק את התשובה מזווית מעניינת. מבלי לכתוב על קהילות ויקי, טוען סורוביצקי כי בתנאים הנכונים, קבוצות הן אינטילגנטיות במיוחד, ופעמים רבות נבונות יותר מהאנשים החכמים ביותר בתוכן.
התנאים להתכנותה של קבוצה שכזו ולקיומה של קהילת ויקי ככלל הנם:
גיוון - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כאשר הקבוצה שומרת על שונות האנשים המרכיבים אותה. מדוע? מכיוון     שהשונות מונעת מהקבוצה לקבל החלטות שמסתמכות על השפעה, סמכות, או נאמנות קבוצתית וגורמת לקבוצה להסתמך על     עובדות.
עצמאות - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כשהן נעשות על ידיי אנשים בעלי דעות מגוונות, אשר מגיעים למסקנות     בלתי תלויות ומסתמכים בעיקר על הידע שלהם.
ביזור - לקבלת החלטות ופתרון בעיות באופן מבוזר יש שתי השלכות חשובות: ביזור מטפח התמחות ואח"כ מוזן ממנה, התמחות     מאפשרת לאנשים להיות יצרנים ויעילים, תוך כדי שהיא מרחיבה את היקף הדיעות בתוך המערכת.
תיאום - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי להיות טובות כאשר צורת קבלת ההחלטות מוסכמת בנורמות חברתיות המווסתות     התנהגות.
קיים תנאי נוסף להצלחת הויקי בארגון, תנאי שסורוביצקי לא ציין בספרו. התנאי מתייחס לתגמול. התגמול האמיתי הוא שרידות הטקסט: עם הזמן, נוצר באתר הוויקי תמריץ ליצירתו של תוכן בעל ערך. באתר מתקיים מעין תהליך אבולוציוני שבמהלכו שורד רק טקסט שיש לו חשיבות. אך עד אשר נוצר תוכן כזה, ניתן לתגמל את העובד בפעילויות קטנות יותר הכוללות:
מדידת היקף ההשתתפות - באמצעות הויקי ניתן לדעת מי השתתף בתהליך הכתיבה ועד כמה.
יזמות וראשוניות - מכיוון שכל הפעילות מתועדת ע"פ תאריכים, ניתן לעקוב ולבדוק ראשוניות בהגות רעיונות חדשים ויצירתיים.
הערכה איכותית - ניתן לבדוק את איכות התרומה ולא רק את כמות התרומה, על פי הכלים הקיימים בויקי.
עמידה בלו"ז - במידה והתוצר הקבוצתי נדרש לעמוד בלוחות זמנים להגשה, בהחלט ניתן לתגמל את הקבוצה על הגשה בזמן.

 Jay Cross לא הגיע לארץ כדי לדבר על הויקי, גם סורובוצקי לא כתב על התנאים להתכנותה או אי התכנותה של הויקי. אך הויקי כבר כאן, והפוטנציאל ליצירת ידע, לשיתוף ידע ולשינוי האופן בו אנו עובדים ולומדים מעולם לא היה פשוט כל כך וזמין כל כך.

מקורות:
סמינר למידה לא פורמאלית בארגונית, Jay Cross 9 ביולי 2006

The Wisdom of Crowds: Why the Many Are Smarter Than the Few and How Collective Wisdom Shapes Business, Economies, Societies and Nations - James Surowiecki
http://he.wikipedia.org