ניוזלטר אפריל 2010  
האם EPSS מאפשר למידה?

מאת: ערן גל, דוקטוראנט במעבדה לטכנולוגיות ידע, בית הספר לחינוך, אונ' תל אביב.

תחום המחקר: אפקטיביות EPSS בארגון העסקי.

מנהל תחום למידה מתוקשבת וטכנולוגיות הדרכה, אגף הדרכה ופיתוח ארגוני, פלאפון תקשורת.

יסודות המונח EPSS נובעים מעולם הלמידה הארגונית אך הפוטנציאל המרכזי שלו טמון בערכים עסקיים כגון שיפור ביצועים ופרודוקטיביות ((Rosenberg, 1995 . ב 20 השנים האחרונות בהן התפתח המונח ולצידו אפליקציות שונות ומגוונות (ראה מאמר קודם), נראה כי המהות אכן מתקרבת יותר ויותר לתמיכה בביצוע ופחות קשורה בתהליכי למידה פורמאליים. אחת השאלות הנפוצות ביותר בהיקשר זה הנה האם EPSS מאפשר כלל למידה?
להלן שתי זוויות שונות לקשר בין EPSS ולמידה ותשובה לשאלה המסתמכת על הספרות וגם על הניסיון הרב שצברנו בנושא בפלאפון. 
נתחיל עם מיקי מאוס והסרט "פנטזיה", זוכרים? מיקי רצה להיות קוסם. הוא לא הלך לקורס קוסמים, לא לסדנת קוסמות וגם לא צפה בלומדת "קוסם בחמישה שלבים". במקום כל שיטות ההכשרה הללו מיקי הלך לגור בבית הקוסם (יותר נכון מערת הקוסם), ולמד ישירות ממנו באמצעות חיקוי ובאמצעות ניסוי וטעייה (במקרה שלו יותר טעייה מניסוי אבל העיקרון ברור אני מקווה). מיקי מזכיר לנו את שיטת ההכשרה המסורתית ביותר, חניכה ע"י מומחה (Apprenticeship ). 
מבחינת תהליך הכשרת עובד הרי שמדובר בשיטה האולטימטיבית. העובד מקיים את הגדרת התפקיד שלו החל מיומו הראשון בארגון. הוא לומד ישירות ממקור הידע המוסמך ביותר ומתמודד עם מצבי אמת לאורך כל תהליך ההכשרה. בארגון הקדום, באמצעות ציוות מומחה למתלמד והגדרת תהליך הכשרה, אופשרה למידה בתוך סביבת העבודה (Gery, 1991; Bastiaens et al., 1997 ).
במהלך המהפכה התעשייתית גדלו הארגונים ומספר גדול של עובדים נדרשו לבצע משימות שונות בתהליכי הליבה בארגון. הארגון חייב היה לשנות אסטרטגיית למידה כדי להכשיר מספר רב של בעלי תפקיד דומים. בארגון נוצרה סביבה חדשה היא סביבת הלמידה. המומחה הוסב למדריך והנחה קבוצת מתלמדים בתהליך הכשרה מחוץ לסביבת העבודה. דגם למידה זה הכרחי עבור הארגון בן ימינו אך ידוע כדגם פחות אפקטיבי שכן אחוזי שימור הידע והמיומנות (Transfer ) נעים עלפי המחקר בין 30-15% (Raybould, 1995; Bastiaens et al., 1997; Mao, 2004; Snipes, 2005 ).
אז הנה הגענו לזווית הראשונה המתארת את הקשר בין EPSS ללמידה. EPSS הנו יישום אלקטרוני של שיטת ההכשרה הטבעית והקדומה ביותר בה העובד מונחה ע"י מומחה בסביבת העבודה. ניזכר לרגע בהגדרות היסוד של Raybould (ראה מאמר קודם) המדבר על מערכת הלוכדת, מארגנת ומפיצה את נכסי הידע הארגוני לכל משתמשי הקצה. אם כל הידע הנחוץ לבעל תפקיד מסוים מוטמע בסביבת העבודה באמצעות EPSS הרי שזה יכול באופן תיאורטי לעבוד ללא הכשרה מוקדמת ולהשיג רמת מומחה ביומו הראשון לתפקיד. רגע לפני שכולכם רצים לרכוש EPSS מסוג זה או אחר הרשו לי לעצור ולהדגיש את המילים "באופן תיאורטי". יישום החזון כרוך במסלול ארוך ויקר העובר דרך אתגר הטמעה מורכב. ארחיב על הנושא בפרסום העוסק באתגר ההטמעה. אך מבחינת התיאוריה והקשר ללמידה ארגונית הרי ש EPSS מציב אלטרנטיבה לתהליכי הלמידה המקובלים כיום דרך הטמעת ידע ומיומנות בסביבת העבודה. אם כן, הזווית הראשונה בה אנו בוחנים את הנושא טוענת כי EPSS ולמידה בארגון מקיימים בניהם יחס הפוך. ככל שיש יותר מהראשון יש פחות מהאחרון ולהפך.

זווית שנייה לסוגיה טוענת כי EPSS הנה פלטפורמה אפקטיבית ללמידה בזמן אמת.
גישה זו מיוצגת בצורה רחבה ע"י החוקרים האקדמאים בתחום. חלק מרכזי מהמחקר האקדמאי בתחום עוסק בשאלה כיצד מושגת למידה תוך כדי  עבודה עם EPSS . להלן הסבר של 3 מהחוקרים המובילים. העיקרון המוביל הוא למידה תוך כדי ביצוע  נתמך והפחתה הדרגתית של התמיכה לאורך זמן:

  • van Schaik  (2010) מציין כי למידה באמצעות EPSS אפשרית בעיקר עבור תהליכים שכיחים
    ((Recurrent procedures . הלמידה מתבטאת בהפחתה הולכת וגוברת של התערבויות תמיכה בתהליך העבודה. עם הפחתת התמיכה ומעבר לביצוע מושתת על ידע ומיומנות אישיות ניתן לקבוע כי בוצע למידה.
  •  Cagiltay (2006) טוען כי בעבודה עם EPSS מתקיימת באופן טבעי למידה באמצעות חניכה קוגניטיבית ע"י פיגומי ידע (Scaffolding ). הפיגום מטבעו זמני ויש בו צורך כל עוד השלמת המשימה דורשת אותו. מרגע בו העובד מסוגל לבצע את המשימה באותה רמה ללא תמיכת הפיגום הרי שיש להסירו מסביבת העבודה ולהכיר בעובדה כי הושגה למידה.
  • Bastiaens (1997) מציין כי באמצעות EPSS ניתן לממש גישה אותה הגה ויגוצקי היא "תחום ההתפתחות המקורב" (Proximal zone of development ). לפי תיאוריה זו יכול הלומד להרחיב את טווח הידיעות והיכולות שלו באמצעות מורה\מומחה. הלמידה מושגת כאשר תמיכת המורה מוסרת בצורה הדרגתית והלומד מסוגל לבצע את אותו תחום משימות ללא סיוע חיצוני.

 
לכאורה אנו מזהים שתי תשובות מנוגדות לאותה שאלה. מצד אחד EPSS מנוגד ללמידה ומפחית את הצורך בה. מצד שני EPSS הנה פלטפורמה יוצאת מן הכלל ליצירת למידה בזמן אמת בהתבסס על תיאוריות למידה קוגניטיביות. אז מה התשובה?
פשוט מאוד: גם וגם.
EPSS יכול לספק את שני המצבים. התוצאה תלויה במטרות היישום והאופן בו מעוצב.
השאלה שאנו, אנשי המקצוע המעצבים את הפתרון, צריכים לשאול בבואנו לעצב פיתרון EPSS הנה איפה נרצה למקם את הכשירות המקצועית ביחס לפער הביצועי/הדרכתי שזיהינו. EPSS (ובייחוד מערכות פנימיות) מאפשרות לנו למקם את הכשירות המקצועית בסביבת העבודה (במערכת המידע בה מתבצעים תהליכים) או אצל המשתמש המבצע אותם.
החלטה על מיקום כשירות במערכת תניב תהליך תמיכה בביצוע ללא מטרות למידה מוצהרות שיישאר קבוע (יש להניח) כל עוד התהליך המדובר מתקיים. למשל שתילת מידע ממערכת במקבילה או ביצוע חישוב (גובה הנחה למשל) ברקע והצגת התוצאה בלבד למשתמש. תהליך זה אינו מכוון למידה אך בהחלט יתכן שזו תתקיים אם התהליך שכיח דיו. כך למשל מתאפשר לימוד ניווט בדרך מסוימת באמצעות GPS למרות שמהות הכלי הנו תמיכה בניווט נוכחי ולא לימוד דרכים.
למול אותו פער הדרכתי נוכל לעצב באמצעות EPSS תהליכי תמיכה מכוונים למידה. אלו יפנו למערכת המקבילה וילוו את המשתמש באיתור והעתקת הנתון או יתמכו בו שלב אחר שלב בביצוע חישוב גובה ההנחה. פתרון זה ממקם את הכשירות אצל המשתמש ומאפשר למידה בכל פעם שהתהליך מתבצע. פתרון זה זמני ומתקיים כל עוד המשתמש לא רכש באופן מלא את הכשירות המדוברת. יישומים אלו דורשים אפיון ותכנון קפדני שכן עם תרגול וצבירת ניסיון התמיכה יכולה בקלות להפוך ממועילה למקשה ומציקה. אתגר האפיון הוא יצירת תמיכה בהתאם לרמת הכשירות של המשתמש או לחילופין אפשרות שליטה על אופי ורמת התמיכה ע"י המשתמש עצמו.
נקודה מעניינת נוספת בתחום יישומים אלו הנה השימוש שניתן לבצע בתהליכים אלו בסביבת הלמידה הפורמאלית. נקודה זו כמעט ואינה מוזכרת בספרות המקצועית אך כפי שהניסיון בפלאפון והמחקר אותו אני עורך מוכיחים, קיים ערך עצום לשילוב תהליכים אלו בלמידה פורמאלית (ארחיב בנושא בפרסום הבא).
כאשר אנו ב"פלאפון" ניגשים לעיצוב תמיכת EPSS אנחנו ראשית שואלים את עצמנו האם התמיכה אמורה לייצר גם למידה או שמא תמיכה בלבד, כזו שתסייע באופן זהה בכל פעם שהמשתמש יבצע את המשימה המדוברת. תשובה לשאלה זו מכתיבה במידה רבה את אופן היישום ואת המידע המשולב בו.
אסיים בהתייחסות נוספת למאמרו המצוין של Rosenberg (1995) איתו פתחתי פרסום זה. המאמר נכתב בראשית הדיון במונח EPSS ובמהלכי הטמעה בארגונים. כבר מתחילת הדרך ברור היה כי גוף הלמידה הארגונית, שבמובנים רבים יצר את המונח EPSS , חייב לפרוץ גבולות מוכרים ולעסוק בכשירות מקצועית הטמונה גם במערכות המידע של הארגון ולא רק בגורם האנושי. אחד האתגרים המורכבים ביותר במהלך הטמעת הטכנולוגיה הנו השינוי המהותי שגוף ההדרכה צריך לבצע כדי לנסות ולמצות את הפוטנציאל הטמון בשיטה. אתייחס לכך מעט יותר בפרסום הבא.

מקורות נוספים לקריאה והעמקה, הפעם בנושא הקשר של EPSS ללמידה:

  1. מאמר מצוין של Bastiaens מ 2005 הבוחן את תרומת EPSS ללמידה אקדמאית תוך הצבת מסגרת תיאורטית מעודכנת למונח מזווית ראיה חינוכית\לימודית.
  2. מאמרו של van Schaik בדבר עיצוב סביבת EPSS לצורך תמיכה בלמידת שיטות מחקר כמותיות. במאמר מוצג מיזם EPSS גדול שפותח בבריטניה לצורכי מחקר. החוקרים פתחו PSSE לתמיכה בתוכנת PSSS (סטטיסטיקה) ללא כל התחשבות בקורא המבולבל :-) .

ונסיים כרגיל עם חיוך. הקטע הבלתי נשכח מהסרט פנטזיה שהוזכר בתחילת המאמר: http://www.youtube.com/watch?v=XChxLGnIwCU                 

מקורות

  1. Bastiaens, T.J., Nijhof, W.J., Streumer, J.N., & Abma, H.J. (1997).  Working and learning with electronic performance support systems: an effectiveness study.  International Journal of Training and Development, 1(1), 72-78.
  2. Cagiltay, K. (2006). Scaffolding strategies in electronic performance support systems: types and challenges. Innovations in Education and Teaching International, 43(1), 93-103.
  3. Gery, G. (1991). Electronic performance support systems: how and why to remake the workplace through the strategic application of technology. Tolland, MA: Gery Performance Press
  4. Mao, J. (2004). Electronic Performance Support: An End-User Training Perspective. Journal of Information Technology Theory and Application.
  5. Raybould, B. (1995).  Performance support engineering: an emerging development methodology for enabling organizational learning. Performance Improvement Quarterly, 8(1), 7-22
  6. Rosenberg, M. (1995). Performance Technology, Performance Support, and the Future of Training: A Commentary. Performance Improvement Quarterly, 8(1) pp. 94-99
  7. Snipes, J. (2005).  Blended Learning: Reinforcing Results. CLO Magazine
  8. van Schaik, P. (2010). Psychological perspective. In P. Barker & P. van Schaik (Eds.), Electronic performance support: using technology to enhance human performance. Aldershot, Hants: Gower