ניוזלטר דצמבר 2010  
כמה מילים על דוגמא ודוגמה


"יעל היא מפתחת למידה. יעל כותבת כעת תסריט ללומדה עבור נציגי שירות. הלומדה מכילה הרבה מושגים, מונחים וכללים. יעל מתלבטת האם כדאי לתת דוגמה לכל אחד מהמושגים הנלמדים או שמא זה יבלבל את הלומדים. ואם כן לתת דוגמה – עדיף דוגמה אחת או כמה? האם קודם להציג את הדוגמה ואח"כ את המושג או להפך..."

מחקרים בנושא תפיסת המידע במוח מראים שתפיסת כלל –כ-כלל בפני עצמו, ללא דוגמה תומכת, בעזרת שינון למשל – קשה מאוד לזכירה ותפיסה. המוח שלנו מעגן את המידע בעזרת דוגמאות כמעט תמיד. קל לנו לזכור דברים שניתן לדמיין (זו אגב, אחת הסיבות שעדיף לנסח משפטים בצורה חיובית ולא שלילית, קשה לדמיין משהו שהוא "לא" – אבל זה למאמר אחר...). לכן מתן דוגמאות בתהליך הלמידה הוא לא רק רצוי אלא הכרחי. אם נציג ללומד מספר דוגמאות הקשורות לכלל מסויים, רצוי אף שונות זו מזו – המוח שלו ידע לעשות את המכנה המשותף בין כולן ואת ההיקש הלוגי ולהגדיר בעצמו את הכלל. כאשר הכלל יוצג הוא ייראה מאוד טבעי וברור משום שהעיבוד הקוגניטיבי כבר נעשה והמוח לא צריך להשקיע אנרגיה בלפענח את הכלל. לכן, עדיף לתת יותר מדוגמה אחת, בעיקר כאשר יש שונויות בין הדוגמאות. משמעות נוספת היא ששווה לצאת מההרגל שבו אנחנו מסבירים מושג ורק אז נותנים דוגמה ולשנות את הסדר כאשר ניתן – לתת קודם דוגמאות ורק אז להציג את הכלל. זה יגרום ללומד ליצור את הכלל בעצמו במוח ולא רק לשנן אותו. תנסו, יכול להיות שתגלו שזה עושה את העבודה טוב יותר.

ולסיום, נפתור סוגייה מכנית לשונית קלה: דוגמא או דוגמה? ובכן, מבית האקדמיה העברית ללשון: "בעבר, בהשפעת צורת הכתיבה הארמית, היה נהוג לכתוב את המילה דוגמא בא' בסופה (וכך גם מילים רבות נוספות: גרסא, טבלא, אסמכתא, משכנתא וכו'). בעברית, לעומת זאת, הסיומת הנכונה היא בה', למשל: כורסה, סדנה, עסקה, פסקה ועוד. ההחלטה הזאת אינה מתייחסת ללשון רבים. בלשון רבים, ההטמעה לעברית עוד לא הושלמה, והאקדמיה מתירה להשתמש בצורת הריבוי הארמית דוגמאות, לצד הצורה העברית דוגמות."

אז מעכשיו כיתבו: דוגמה.