ניוזלטר ינואר 2011  
מה עדיף, לקרוא מהנייר או מהמחשב? מעניין את הסבתא...
מאת: רונן לוי, מנהל תחום טכנולוגיות למידה

סבתא שלי אומרת שאנחנו כבר לא קוראים כמו פעם. צודקת. פעם זה היה לוחות חימר, אחרי איזה אלף שנה הופיעה הטכנולוגיה של עורות עיזים, אחר כך המצרים עם הפפירוס, בקושי התרגלנו לזה וכבר הסינים עם הנייר, לא עברו אלפיים שנה והופס – היום את רוב הקריאה שלי אני עושה על המחשב. סבתא שלי אומרת שזה בכלל לא אותו דבר. כרגיל התחלתי להתווכח איתה, אמרתי לה מה קורה לך סבתא print is dead, זה כבר ברור. אבל אז הלכתי לכנס על ספרים דיגיטליים של האו"פ, ונחשו מה. מסתבר שהיא צודקת. כרגיל...

מסתבר שמחקרים מחקרים מדעיים מצביעים על כמה הבדלים מרכזיים בין קריאה ב"דיגיטל" (יעני במחשב, כמוני) וקריאה בפרינט (יעני מודפס, כמו סבתא שלי).

כמה הבדלים מרכזיים שנמצאו במחקרים:

  • נמצא שברמה הארגונומית הריצוד של צג המחשב מעייף את העין האנושית ומקשה על הריכוז
    לאורך זמן.
  • אתגר ארגונומי נוסף נובע מאורך השורה הגדול יותר בדיגיטל. בגללו ובגלל היעדר רמזים טיפוגרפיים אליהם אנו מורגלים בקריאת פרינט – העין מתקשה למצוא את תחילת השורה הבאה.
  • ברמה העיצובית, עמודי דיגיטל בדרך כלל מכילים יותר "רעש ויזואלי" מעמודי פרינט: תפריטים, כפתורי ניווט, כותרות, פרסומות, לינקים, אימאג'ים וכו'. כל אלא מסיחים את דעת הקורא ומעודדים קפיצה של העין בין אובייקטים בזמן הקריאה, קרי רפרוף על החומר במקום קריאה מעמיקה.
  • אספקטים עיצוביים נספים קשורים להבדלים במבנה ועימוד הטקסט, למשל אינדנטציה, חלוקה לפסקאות, שימוש בפונט וצבע רקע מתאימים וכו'. כל אלא משפיעים לרעה על חויית הקריאה של טקסט דיגיטלי, אם כי ניתן להתמודד איתם ברמה מסויימת על ידי התאמת העיצוב לסביבה דיגיטלית.
  • דיס אוריינטציה – היעדר רמזי התמצאות כמו עובי הספר ואורך הדף, מביאים להשקעת מאמץ גדולה יותר בהתמצאות בטקסט בדיגיטלי לעומת המודפס, שבאה על חשבון ריכוז בחומר הקריאה.

התוצאה של כל ההבדלים הללו, היא עומס קוגניטיבי גדול יותר בזמן קריאה בדיגיטל. מסתבר שהצורך להשקיע משאבים קוגניטיביים בהתמצאות טיפוגרפית, התעלמות ממסיחים, התגברות על אתגרים ארגונומיים וכו', כולם באים על חשבון הריכוז בטקסט עצמו. למאמץ הקוגניטיבי הנוסף בזמן קריאה בדיגיטל יש כמה השלכות, המרכזיות הן:

  • רפרוף – נטיה לקריאה קופצנית ומרפרפת בדיגיטל, לעומת עיבוד מעמיק יותר של הטקסט בפרינט.
  • מהירות – קצב הקריאה בדיגיטל נמצא נמוך יותר ב-20% לעומת פרינט.
  • זכירה – מסתבר שאנחנו זוכרים פחות טוב טקסט שנקרא בדיגיטל. מה שמעניין הוא שקיימת תופעה של "זכירה מזוייפת"; אנשים שקראו בדיגיטל מאמינים שהם זכרו טוב יותר את החומר מאלו שקראו בפרינט, אבל במבחן על החומר דווקא קוראי הפרינט מפגינים זכירה טובה יותר. 

בשלב הזה כבר היה ברור שמארגני הכנס הם לגמרי בצד של סבתא שלי. התחלתי כבר להתייאש. מה גם שלמידה מתוקשבת כוללת די הרבה טקסט דיגיטלי ואם סבתא כל כך צודקת הרי שכל הביזנס שלנו נמצא בסימן שאלה...

לשמחתי בהרצאה השניה בכנס הצלחתי למצוא כמה נקודות של אור. מסתבר שכל הנתונים של ההרצאה הראשונה, זאת אומרת כל הנתונים לעיל, מתייחסים לאוכלוסיית מהגרים. לא, לא מדובר על מהגרים מדרפור, אלא על מהגרים מהמאה הקודמת. יעני אנשים כמוני וכמו סבתא שלי, שהתחנכו וגדלו בסביבת פרינט, ורק בבגרותם היגרו לסביבת דיגיטל (אגב, השימוש במונח מהגרים כדי לתאר אנשים כמונו הוא לא המצאה שלי, זה מונח מקובל אצל החוקרים. מסתבר שמבחינתם אנחנו שייכים למאה הקודמת ולמאה הזאת נקלענו רק במקרה. איפה הטיסות בחזרה אני שואל?).

מסתבר שאצל אוכלוסיית הילידים, אלו שנולדו וגדלו לסביבה הדיגיטלית (כמו היליד הזה) לא מוצאים ירידה כל כך דראסטית במעבר מפרינט לדיגיטל. למשל, במחקר שהשווה למידת חומר בין ילדים, צעירים ומבוגרים, נמצא ש:

  • אצל מבוגרים – מי שלמד בפרינט יוצא ציון גבוה יותר ממי שלמד אותו חומר בדיגיטל
  • אצל צעירים \ ילדים – מי שלומד בפרינט מוציא ציון נמוך יותר ממי שלומד בסביבה דיגיטלית

גם כשמדובר באוכלוסיית מהגרים, יש גורמים שיוכלים לשפר את חוויית הקריאה בדיגיטל:

  • אורך הטקסט משפיע – בדיגיטל חלוקה לטקסטים קצרים עדיפה, כי הם ייזכרו יותר טוב. הבדל זה מופיע גם אצל ילידים, ומסתבר שגם סטודנטים מעדיפים לקרוא טקסט קצר בדיגיטל וטקסט ארוך בפרינט.
  • גם בלי קשר לאורך הטקסט, הפער בין פרינט לדיגיטל יורד כאשר מעצבים את הטקסט באופן נכון ומותאם לסביבה הדיגיטלית (גורמים כמו צבעוניות, עיצוב עמוד, אורך שורה, פונט וכו'). יש ממצאים ברורים שמראים שטקסט שעוצב לפרינט ומעבר כמו שהוא לדיגיטל מביא לחוויית קריאה גרועה, וגם להיפך, במקרה של הדפסת טקסט שעוצב לדיגיטל יורדת נפגמת חויית הקריאה.

בהמשך הכנס הסתבר שיש עוד עניין קטן שסבתי היקרה לא לקחה בחשבון – כל הנתונים הנ"ל מתייחסים לקריאה מצג המחשב. אין עדיין נתונים מחקריים לגבי מחשבי לוח כדוגמת iPad של אפל וגם לא לגבי קוראי ספרים דיגיטליים דוגמת הקינדל של אמזון, המציג טקסט על גבי מסך בטכנולוגיית e-Ink (סוג של e-Paper) שמשפרת את חוויית הקריאה על ידי חיקוי של הנייר המודפס. מכשירים אלו תופסים תאוצה אדירה בשוק האמריקאי, כפי שאפשר ללמוד מהנתון לפיו ברבעון הראשון של שנת 2010 עברו מכירות הגרסא הדיגיטלית את הגרסא המודפסת, בספרים שיצאו במקביל במהדורה מודפסת לצד מהדורה דיגיטלית.

יש מקום להניח שמכשירים אלו מקרבים את חוויית הקריאה בדיגיטל ומצמצמים את הפער לעומת הפרינט. בנוסף, חלק מהמכשירים יכולים להציע מה שנקרא enhanced reading – היכולת להוסיף תוכן לטקסט הדיגיטלי בזמן הקריאה. למשל הדגשות, הערות שוליים, אינדקסים וכו'.

להגיד לכם שכל זה שכנע את סבתא שלי? ממש לא. סבתא תמיד צודקת. ותמיד יישארו דברים שאייפד לא יכול לעשות...

ומילת תודה: תודה לפרופסור יורם עשת שעזר להגיע למידע. את כל החומר ועוד, כולל מראי מקום לכל העובדות והמחקרים, ניתן למצוא כאן.

וכמובן – תודה לסבתא שלי.