ניוזלטר פברואר 2011  
בלגן, בלבול או ברכה - מולטיטאסקינג בלמידה
חדשנות בארגון
מאת: דפנה מלר, מפתחת תוצרי למידה

אנחנו מסמסים תוך כדי חציית כביש ובו בזמן תופסים כחוסר נימוס קריאה בזמן ארוחה משפחתית.
מקומות עבודה רבים דורשים יכולת עבודה במולטיטאסקינג ויחד עם זאת מאמינים בגישה של "תפסת מרובה לא תפסת".
בעבר התפיסה של חלוקת קשב נתפסה כשלילית ומבלבלת. היום אנחנו דורשים מנהג המונית להשתמש במערכת הקשר במקביל לנהיגה, ומהטייס להיות קשוב למספר גירויים בו זמנית.
האם ריבוי המשימות וחלוקת קשב היא תוצאה שלילית של עודף גרייה והיצף מידע, או שאולי היא לפעמים מייצגת דווקא בחירה אנושית, שיש לה גם הצדקת יעילות וגם תוחלת?

בהרצאה "בו-זמניות: בלגן, בלבול או ברכה - מולטיטאסקינג בלמידה" שהעביר פרופ' שיזף רפאלי בכנס לחדשנות בטכנולוגיות למידה של האוניברסיטה הפתוחה נסקרו מספר גישות בנושא.
תפיסות היוצאות כנגד עבודה במקביל, כמו מחקרו של ,Cliff Nass מאונ' סטאנפורד משנת 2009  המוצג באתר זה, המבקר את העבודה במקביל. הוא מסכם את הספרות והעדויות על העבודה במקביל כלא אפשרית, לא ראויה ומזיקה. חברה אחת לפחות פירסמה שינוי בשגרות העבודה שלה לאור נתונים אלו והיא חברת סטארבקס קפה, שהורתה לעובדיה להפסיק למזוג שתי כוסות קפה במקביל מתוך החלטה שמולטיטאסקינג זה רע.
שיזף מציג את העמדות של המחקר כלפי עבודה במולטיטאסקינג כמטוטלת, שהתחילה בהתלהבות גדולה ממולטיטאסקינג לפני כ-20 שנה, לאחר מכן גל של ביקורת על המולטיטאסקינג הממשיך עד היום, ואולי הגיע הזמן לעצור אותו.

מחקר של נועם טרקטינסקי ודוד שנער מאוניברסיטת בן גוריון בדק התקלות במכשול בעת שיחה בסלולרי. הממצאים היו שדווקא אלה שדיברו בסלולרי נתקלו פחות במכשול.

מחקר של Keith Laws, Hertfordshire הוכיח שלנשים יתרון בביצוע מטלות במולטיטאסקינג גם כשהן עוסקות במטלות מתמטיקה והתמצאות.
אנחנו מעריצים יכולות של מולטיטאסקינג באמנות.

האם אנחנו צריכים לשאוף לחזרה לתפיסות הישנות בהן משימה נעשית בצורה יסודית רק כשמקדישים לה בלעדיות או לעודד עבודה מרפרפת על כמה שיותר משימות?

לטענתו כדאי לשאוף לחקירה של פיתוח הכישורים והיכולת ללמוד ולתפקד במולטיטאסקינג. החקירה צריכה להיות מודעת לסכנות ולמחירים בפיזור הקשב אבל לא נמנעת מלמידה  מתוך חשיבה פשטנית שהמולטיטאסקינג לא נכון ובלתי אפשרי.

חשיבה זו עדיין נפוצה בחלק מהאוניברסיטאות הנוקטות עמדה ברורה כנגד עבודה במולטיטאסקינג באמצעות ניתוק רשת wi-fi באולמי הרצאות (לדוגמה, מחלקת מדעי החברה באוניברסיטת הר הצופים בירושלים) כדי למנוע מהסטודנטים לגלוש בזמן ההרצאה.
פרופ' שיזף שואל: אולי צריך להרצות הרצאה מעניינת מספיק שלא תגרום לסטודנטים לגלוש?

קראו מסקנות נוספות במצגת המסכמת את ההרצאה כאן.
צפו בסרטון ההרצאה כאן.