ניוזלטר מרץ 2011  
נוירו אתיקה – על מה ולמה?
מאת: ליאב גל-און וולק, מפתחת תוצרי למידה

נוירו אתיקה, הינו תחום אקדמי חדש, שנוסד בארה"ב, בשנת 2002.
תכליתו של התחום הוא לדון בשאלות מוסריות וחברתיות הנובעות משימוש בתרופות והתקנים משפרי קוגניציה.
מהן תרופות משפרות קוגניציה?
יסודות הקוגניציה עפ"י אנשי המדע הם התפקודיים בתחומים: קשב, זיכרון ותכנון.
את תפקודים אלו, ניתן להעצים ע"י בליעת גלולה אשר  שייכת לקבוצת ה"סמים החכמים", מאיצים עצביים (neuroenhancers) וחומרים נואוטרופיים (nootropics).
אם ג'ורג'.ו.בוש הגדיר את העשור האחרון של המאה הקודמת כ"עשור המוח". בעידן השבחת המוח באמצעות שימוש בתרופות משפרות קוגניציה יהפוך העשור הנוכחי ל"עשור המוח המשופר".
לעידן השבחת המוח תורמים סטודנטים, מנהלים ואנשי מקצוע שונים הלווים גלולות כגון ריטלין או מודפיניל ומדווחים על הגברת עירנות, ריכוז, מיקוד, דיוק ושיפור ביכולות התכנון.
גם המדענים ויצרני התרופות עסוקים בתרגום המחקר בבסיס המולקולרי של הקוגניציה לתרופות שמטרתן לשפר את התפקוד המנטאלי.
קבוצה של אתיקאים ומדעני מוח פרסמה בשנת 2010 מאמר עמדה פרובוקטיבי ביותר ב- Nature ובו הציעו לאפשר לציבור הרחב המורכב מאנשים כשירים במוחם לצרוך תרופות מעוררות לשם שיפור הישגים ובלבד שהתרופות ייבדקו ויימצאו בטוחות ויעילות דיין, לאנשים בריאים.
החוקרים הקבילו את השיפור התרופתי ל"חינוך, להרגלי בריאות טובים ולטכנולוגיית המידע - דרכים שבהן מנסה המין רב-התושייה שלנו לשפר את עצמו".

מנגד כמובן, מתנגדים לא מעטים "אנשים סבורים ששיפור קוגניטיבי הוא כמו שיפור הראייה באמצעות משקפיים", אומר ג'יימס סוואנסון, חוקר באוניברסיטת קליפורניה בארווין, שהיה מעורב במחקרים קליניים על אדרל ומודפיניל ל-ADHD. "אני חושב שאנשים אינם מבינים את הסכנות הטמונות בהנגשת התרופות האלה למספר רב של אנשים. שיעור קטן מן המשתמשים יפתחו התמכרות, ויהיו גם מי שיראו את תפקודם המנטאלי מידרדר. זו הסיבה לכך שאני מתנגד לשימוש כללי בהן".

חוקרים אחרים, טוענים שהוויכוח במהותו מיותר, הם מאמינים כי אין באמת דבר כזה "משפרי קוגניציה". רוסיקו בורצ'ולאדזה, מחברו של ספר פופולרי על מדע המוח וחוקר שתרם לעבודה שהובילה להענקת פרס נובל למדען אריק ר' קנדל בשנת 2000 אמר:  "עדיין מוקדם, הרבה יותר מדי מוקדם, לדבר על משפרי קוגניציה, ותרופות כאלה אולי לא יופיעו בזמננו. הנושא הזה מעורר יותר מדי המולה".
 על פי השקפה זו, המערכת המורכבת של איתותים כימיים, אנזימים וחלבונים החוברים יחד כדי לבנות זיכרון מצויה באיזון מבוקר היטב ועמיד בפני שינויים, אלא אם כן שובש על ידי מחלה.
הויכוחים הפומביים על האתיקה של השבחת המוח, מעוררים שאלות ותהיות רבות ובהחלט מוכיחות שהנושא חי, בועט וקורם עור וגידים.
עלינו כחברה לחשוב על התוצאות כמו גם על הדרך, בהקשרים רפואיים ובעיקר באלו האתיים אשר על בסיסם החברה בה אנו חיים מושתתת.

לכניסה למאמר לחץ כאן.