הכנס השנתי ה- 13 להדרכה בישראל


 
 
מי מפחד מ - PEAK?
מאת: כרמית ארבל   ניר גולן

כללי -

המילה "פיק" הייתה מאז ומתמיד אימת האחמ"שים ומנהלי המוקדים וגרמה ל"פיק ברכיים" - תחושה של חוסר אונים. "פיק"  - עומס של שיחות לקוחות הממתינים למענה
בזמן נתון -  היה חלק ממציאות נתונה ונתפס כ"גזירה משמיים", משמע לא ניתן לצפותו ויש לטפל בו בצורה המהירה ביותר ובכל דרך אפשרית ("ככל שתירה יותר
תפגע יותר..")  ההתייחסות לא הייתה מקצועית ברמת התפיסה, הידע והביצועים .

לא הייתה תורה מקצועית כתובה ותהליך הכשרת האחמ"שים היה "תוך כדי תנועה..".
חברת "פלאפון" הבינה שנושא "זמני ההמתנה" הינו גורם משמעותי בשביעות רצון לקוחות החברה ובתהליך מיצובה בשוק הסלולר. לכן הוחלט לתקוף את הנושא בצורה
מקצועית והוקם צוות בראשותה של הילית אזרי, מנהלת מחלקת פרויקטים באגף המוקדים ב"פלאפון" ובשיתוף איריס אלטמן, אז שותפה בחברת "טרפז", וניר גולן, יועץ
הדרכתי של "פלאפון". מטרת הצוות הייתה לפצח את תפקיד האחמ"ש, למפות את הכלים העומדים לרשותו ולבצע את השינוי התפיסתי שיפורט בהמשך.


מה במאמר?

1. מה יצא לנו מזה?
2. תפיסת תפקיד האחמ"ש החדשה
3. מטרות הקורס
4. מבנה ותכני הקורס בליווי דוגמאות
5. הטמעת התהליך בשטח
6. מסקנות ולקחים
7. קרדיטים

1. מה יצא לנו מזה?

השינוי שיצר הקורס בחברת "פלאפון" בא לידי ביטוי בשלושה אספקטים:

א.
תפיסה - לפני פיתוח הקורס הייתה שכיחה במוקדי השירות התפיסה שלאחמ"ש ישנם שני "כובעים":
האחד: אחמ"ש תפעולי - תפקידו היה לנהל את המשמרת ואת ה"נציגים הבכירים" במהלך המשמרת. השני: "נציג בכיר" - תפקידו היה לתת מענה מקצועי
לנציגי השירות במשמרת ולבצע שיחות עם לקוחות שביקשו לדבר עם מנהל.
הארגון התייחס לשתי הפונקציות באופן היררכי: האחמ"ש התפעולי נתפס כדרג ניהולי, כמו מנהל צוות נציגים.
ה"נציג הבכיר" נתפס ארגונית כדרג ביניים (למרות שדורג מבחינת השכר כנציג שירות) והייתה לו תדמית של תפקיד שאינו ניהולי אך מהווה שלב הכרחי לקראת
קידום לתפקיד מנהל צוות/אחמ"ש תפעולי. תפיסה ארגונית זו מנעה את ורסטיליות בעלי התפקידים.

האחמ"ש התפעולי היה כפוף ניהולית למנהל המוקד ואילו ה"נציג הבכיר" היה כפוף ניהולית למנהל צוות הנציגים.
כל "נציג בכיר" נוהל ע"י מנהל צוות אחר, עובדה שיצרה חוסר אחידות מקצועית ותפיסתית. כל מנהל צוות "השתמש" ב"נציג הבכיר" לצרכי הצוות (פרויקטים). בלבול נוסף
נוצר בעקבות הניהול ע"י אחמ"ש תפעולי במהלך המשמרת שהוביל לחיכוכים ולניגודי אינטרסים בין מנהל הצוות לאחמ"ש התפעולי. האחמ"ש התפעולי לא היה מחובר
לתכנים המקצועיים המשפיעים על תפקוד הנציג במהלך המשמרת, מאחר ולא עודכן ע"י ה"נציג הבכיר" ולהיפך - ה"נציג הבכיר" לא ידע מהם נתוני המשמרת ולא
התחשב בהם במהלך מתן מענה מקצועי לנציגי השירות.האחמ"ש התפעולי התייחס נקודתית רק למשמרת שהוא ביצע והתעלם מנתוני המשמרת הקודמת ומהגורמים
העלולים להשפיע על נתוני המשמרת הבאה. כמות ה"פיקים" הייתה רבה, ו"פיק" נתפס כמופע שאינו ניתן לחיזוי ולכן נותר רק להגיב אליו. מצב של " אופ-פיק" נתפס
כ"הצלחה" של המשמרת, ושימש בעיקר ל"מנוחה" בין ה"פיקים" ולעבודות יזומות.

לאחר השינוי שחל בעקבות הקורס בוטלה תפיסת "שני הכובעים" ובמקומה באה תפיסה  חדשה. תפיסה האומרת כי ישנם שני סוגי משמרות: משמרת איזון
ומשמרת תמיכה
, כאשר האחמ"שים הינם ורסטילים ומחוייבים לבצע משמרות משני הסוגים במהלך השבוע. כחלק מתפיסה זו האחמ"שים התמחו בביצוע שני סוגי
המשמרות, הם מעדכנים זה את זה בנתוני המשמרות ובתכנים המשפיעים על תפקוד הנציגים במהלך המשמרת. כל האחמ"שים מוגדרים כצוות בדרג ניהולי וכפופים
למנהל יעודי אחד. את ראיית המשמרת "הנקודתית" החליפה ראייה "תהליכית" (אורכית). האחמ"ש מבין את מידת השפעתו על מדדי המוקד במהלך היום.
כמות ה"פיקים" קטנה בכ- 70% . הסיבה לירידה בכמות ה"פיקים" נובעת משיפור ביכולת החיזוי המביאה למניעת "פיקים" או להקטנת עוצמתם.
"אופ-פיק" נתפס כמצב של בזבוז/חוסר ניצול משאבים, אינו רצוי ולכן יש למנעו.


ב.
ביצועים -  לפני פיתוח הקורס, איסוף הנתונים ע"י אחמ"ש תפעולי, במהלך המשמרת, בוצע באופן חלקי ואינטואיטיבי. הנתונים שנאספו נותחו חלקית ולכן ההחלטות
שהתקבלו לא היו נכונות. חלק מהפעולות שבוצעו לא היו אפקטיביות, הן היו נקודתיות וקצרות טווח. דיווח נתוני המשמרת למנהלי המוקדים ולעמדה המרכזית (עמדה
מתכללת ומקשרת בין כל עמדות האחמ"ש באגף המוקדים) היה אקראי ולא מסודר. התמיכה המקצועית בנציגים ע"י ה"נציג הבכיר" הייתה בעיקר דרך מתן מענה
מקצועי נקודתי, דבר היצר תלות ב"נציג הבכיר". השינוי התפיסתי ביכולת לחזות "פיק", גובה בכלים שבעזרתם ניתן לאסוף ולנתח נתונים מראש, ולבחור את הכלים
המתאימים למניעת/הקטנת עוצמת ה"פיק". ניהול המשמרת ממוקד באיזון עומסים ע"י מניעת "פיקים"/ראייה לטווח עתידי. האחמ"ש נעזר ברשימת קריטריונים
המגדירה את סוג, רלוונטיות ואיכות הנתונים הנאספים במהלך המשמרת. הנתונים שנאספו מנותחים כיום בעזרת כלים ותוכנות המסייעים לקבלת החלטות "מונעת" או
מגיבה בצורה איכותית. הכלים בהם משתמשים האחמ"שים במשמרת איזון נחלקים לשני סוגים עיקריים:
1. כלים הנותנים מענה מיידי ("אינסטנט"/נקודתי) - לדוגמא: הגדלת כמות "נציגי השירות" בזמן נתון, ע"י הכנסת מנהלי צוותים ואחמ"שים, הנמצאים במוקד בתפקיד ניהולי,
    לזיהוי (מצב שבו מקבלים שיחות מלקוחות).

2. כלים הנותנים מענה לטווח הארוך (עתידי/מניעה) - לדוגמא: ע"י שימוש בדו"ח חיזוי שיחות וכ"א ניתן להוציא משמעויות אופרטיביות של כמות הנציגים הנדרשת בכל
    זמן נתון במהלך המשמרת.

נקבע פורמט אחיד לדיווח נתונים במהלך המשמרת, פורמט זה יצר שפה אחידה בין  המוקדים ובין המנהלים וייעל את תהליכי התקשורת במהלך המשמרת.
התמיכה המקצועית בנציגים מונחית ע"י מודל חדש (R.T.M -real time management).
תוריש גיצנ תריציל ףיצרו הנבומ הדימל ךילהת ךרד ,תרמשמה ךלהמב תורישה יגיצנב תיעוצקמ ךומתל םילכו םילוקיש קנב הנקמ לדומה עצמאי.


ג.
כללי - "העמדה המרכזית" נתפסה כגוף המוביל את עמדות האחמ"ש השונות והיוזם את השימוש בכלים השונים. תפיסה זו מיקמה את העמדות במוקדים כ"מיישמות" הנחיות בלבד.
לכן האינטראקציה בין "העמדה המרכזית" לעמדות האחמ"ש הייתה חד-סטרית (ברמת הנחיות). כיום קיים דיאלוג בין "העמדה המרכזית" למוקדים השונים: "העמדה המרכזית"
מתאמת בין המוקדים השונים לאור הנתונים המוזרמים מעמדות האחמ"ש. עמדות האחמ"ש כיום מדווחות ל"עמדה המרכזית" על פעולות שיזמו ואינן "מחכות" לאישור
הפעולות על - ידה. בעבר, כל מוקד מתמחה ניהל את המשמרת בראייה מוקדית בלבד, ולא היה שיתוף פעולה בין עמדות האחמ"ש השונות. כיום קיים שיתוף פעולה
בין עמדות האחמ"ש השונות, הנובע מ: שפה משותפת, הכרות אישית, ראייה רוחבית, ומטרה משותפת.

עד היום לא היתה "תורה כתובה" לאיזון עומסים במשמרת. לכל מוקד היתה תוכנית שונה להכשרת האחמ"ש והחומר התורתי הועבר בע"פ. בעקבות פיתוח הקורס הוגדרה
והוטמעה שגרת אחמ"ש הכוללת תהליך הכשרה מובנה, נהלי עבודה ותורה כתובה.



2. תפיסת תפקיד האחמ"ש החדשה

השינוי המהותי בתפיסת תפקיד האחמ"ש הוא המעבר מאחמ"ש מגיב לאחמ"ש מוביל. על מנת להוביל, על האחמ"ש להסתכל בראייה מערכתית על המשמרת:
על ציר ה X  - מהם נתוני המוקדים השונים, לדוגמא: תקלת מערכת המשפיעה על הוצאת/קבלת שיחות למנויי פלאפון, עומס של שיחות במוקד המקצועי הרלוונטי וכדומה.
על ציר ה Y  - מה הצפי/משמעויות של האירועים המתרחשים כרגע על המשך מהלך היום. לדוגמא: קמפיין על מכשיר חדש, פרסומות בטלוויזיה, כתבות, נושא שיחה
עיקרי במהלך המשמרת וכדומה. שינוי מהותי נוסף הוא בחיבור בין משמרת איזון למשמרת תמיכה: שיתוף פעולה מלא ברמת הדיווח, קבלת ההחלטות וביצוע פעולות.


3. מטרות הקורס

לאור תפיסת תפקיד האחמ"ש החדשה הוגדרו מרכיבי תפקיד האחמ"ש ונגזרו מטרות הקורס:


4. מבנה ותכני הקורס

לאור הגדרת מטרות הקורס, מופו עולמות התוכן של תפקיד האחמ"ש:




זוהו שלושה עולמות תוכן עיקריים:

איזון עומסים, תמיכה בנציגים ותפעול מערכת.
הוחלט להקדיש פרק לכל עולם תוכן כשבסיומו יבוצע תרגיל ביניים, המסכם את הפרק הנוכחי ומתרגל את ביצועיו בשילוב הביצועים מהפרק הקודם. בשיטה מתכללת זו שובצו
שלושה תרגילים במהלך הקורס ההולכים ו"מסתבכים" ברמת הקושי, ומובילים לתרגיל המסכם, המהווה מצב מבחן לקורס. בסוף התרגיל יינתן משוב אישי לכל אחמ"ש בנוכחות
המנהל הישיר שלו.




דוגמאות לתכני הקורס ע"פ שלושת "עולמות התוכן" העיקריים:

פרק א' -  עקרונות באיזון עומסים:
עבודת האחמ"ש במשמרת איזון מתבססת על נתונים קיימים כמו: כמות כ"א במשמרת, מדד יעילות המשמרת (אורך השיחה), קצב כניסת שיחות הלקוחות וכדומה.
האחמ"ש מאזן בין היעדים שניתנו לו: מתן מענה ל75% מהלקוחות תוך 30 שניות, לבין המצבים המשתנים במשמרת. מלאכת האיזון מבוצעת תמיד על בסיס של
איסוף נתונים> ניתוח וקבלת החלטות> פעולה ודיווח.




פרק ב' - מודל R.T.M:
המודל מקנה בנק שיקולים וכלים לתמוך מקצועית בנציגי השירות במהלך המשמרת, דרך תהליך למידה מובנה ורציף ליצירת נציג שירות עצמאי. בזמן מתן מענה מקצועי
על האחמ"ש לקחת בחשבון שלושה סוגים של משתנים אשר ישפיעו על אופן ביצוע התמיכה המקצועית: נתוני שטח - המצב כרגע במוקד, מאפייני הנציג - מיהו אותו
"לקוח פנימי" המקבל את ה"שירות"?, סוג הפנייה - האם מדובר בפער מקצועי או בהתייעצות לגבי שיקול דעת? מכלול המשתנים יקבע האם יינתן מענה ברמת ה"תוצר":
 מענה מקצועי מיידי ולאחריו תהליך חניכה מובנה? או מענה ברמת "התהליך": הובלת הנציג לפתרון תוך תהליך חניכה צמוד ומבוקר.



פרק ג' - תפעול מערכות:
בסוף כל פרק מתבצע תרגיל מעשי המסכם את התכנים שנלמדו בו.
התרגיל המעשי מדמה משמרת במוקד (בכל תרגיל המתאר מתקיים במוקד מתמחה אחר), מתרגל את הביצועים שנלמדו ובודק את מידת השגת המטרות. התרגילים
מהווים את הפלטפורמה העיקרית להמשגת תהליכי הלמידה בקורס ולקירוב הקורס למצב האמת. קיימת הקפדה יתרה בדימוי המשמרת במוקד דרך ביום מסכי REAL-TIME,
שימוש בדו"חות אמיתיים, דימוי כל הפונקציות השותפות במהלך משמרת, תוך הקפדה על זמני אמת. ההחלטה על שיבוץ האחמ"שים לתפקידים השונים בתרגיל הולמת
את מאפייניהם האמיתיים במוקד בתיאום מראש עם מנהליהם.

בתחילת התרגיל מקבל האחמ"ש המתפקד במשמרת את נתוני המשמרת, עליו לבצע איסוף נתונים, ניתוח וקבלת החלטות על הפעלת הכלים שברשותו במהלך המשמרת.
במקביל מתודרכות הפונקציות השונות בהתאם למטרות התרגיל (למשל - מנהל מוקד מבקש דיווח על מצב המשמרת, נציג המבקש תמיכה מקצועית וכו'..). האירועים מתוזמנים
מראש בהתאם לתצפיות שבוצעו במוקד.

התרגילים בנויים משלושה סבבים המתבססים על נתוני הסבב הקודם. בכל סבב מתחלפים בעלי התפקיד והסיטואציות עולות בדרגת הקושי. בסוף כל סבב מתבצע משוב
למטרת תהליך למידה קבוצתי: הלקחים שהועלו ייושמו בסבב הבא.

לאורך כל הקורס והתרגילים מתבצע תהליך איסוף נתונים על כל אחד מן האחמ"שים למטרת העברת משוב אישי בסוף הקורס בנוכחות המנהל האישי להמשך התהליך במוקד.

דוגמא לארגון הכיתה לדימוי משמרת במוקד:



5. הטמעת התהליך בשטח -  הטמעת התהליך בשטח מבוצעת בשני רבדים:

א. הרובד הניהולי - כל מנהלי צוותי האחמ"שים מחויבים לקחת חלק בקורס כדי להתחבר לתפיסה, לתכנים. כל מנהל צוות נוכח במשוב האישי המסכם בקורס למטרת המשך
    תהליך החניכה. נבנה טופס משוב חודשי חדש על תפקוד האחמ"ש בהתאם לתפיסה ולתכנים שנלמדו בקורס. (להלן דוגמא לטופס)




ב. מתוכננים מפגשי המשך שיטפלו בתכנים מקצועיים מתקדמים ובדילמות מהשטח.

6. מסקנות ולקחים

עד כה הועברו חמישה מחזורים של הקורס. הקורס נתפס על ידי המנהלים והאחמ"שים כשלב משמעותי והכרחי בתהליך הכשרתם. תהליך פיתוח קורס אחמ"שים והטמעתו
בחברת "פלאפון" מהווה דוגמא מוצלחת לשינוי תפיסתי, תפקודי וארגוני. ההצלחה בתהליך נבעה ממספר מרכיבים:

א. הצורך שאותר היה אמיתי ועלה מהשטח.
ב. קיימת מעורבות והרתמות המנהלים לתהליך.
ג. קיימת הבנה שהקורס הוא כלי ליצירת תהליך השינוי ולא התוצר (זיהוי מאפייני האחמ"שים לפני הקורס והמשך תהליך החניכה לאחר הקורס).
ד. תכני הקורס (המודלים והכלים) הותאמו לשינוי המצופה בביצועי האחמ"שים במהלך המשמרת.
ה. הדוגמאות, ניתוחי האירוע והתרגולים הולמים בצורה מקסימלית את המתרחש בשטח.
ו. תהליכי הלמידה בקורס, כתוצאה מההתנסויות, מקנים עקרונות המתאימים לכל המוקדים המתמחים.
ז. תכני הקורס מתוקפים מידי מחזור (בעיקר פרופורציות) בהתאם לשינויים המתרחשים בארגון.

קרדיטים

הקורס פותח ומועבר ע"י הילית אזרי (מנהלת מחלקת פרויקטים באגף המוקדים, בחברת "פלאפון"), איריס אלטמן - לשעבר שותפה בחברת "טרפז" וניר גולן - יועץ הדרכתי
חיצוני של חברת "פלאפון".


כרמית ארבל     ניר גולן
פלאפון תקשורת   יועץ הדרכתי