- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
 
הנדון: מאמר בנושא הטקסונומיה של בלום :נושאים משיקים
 
 

 
 
?מתקשים להגדיר מטרות בתכנון יחידת לימוד? מתקשים להעריך יחידות לימוד
 
 
ניסוח נכון של מטרות והערכת יחידת לימוד הם שני האלמנטים היותר מכריעים בכתיבת יחידת לימוד
 
 
.מאמר זה בא לסייע לתכנן ולהעריך יחידת הלימוד ע"י שימוש בטקסונומיה של בלום
 
     
 
? מה זה טקסונומיה
 
 
,המושג "טקסונומיה" (תסוויג) פירושו מערכת צורנית המסודרת בסדר מדרגי בעל משמעות
 
 
כך שהשגת מטרה בשלב גבוה, מותנית בהשגת מטרות קודמות לה. תכלית הטקסונומיה
 
 
לספק כלים לסימון מטרות בדיסציפלינות השונות לפי רמות מורכבות שונות. אפשר להיעזר
 
 
:בה להגדרת רמות ידיעה וחשיבה בכל תחום. המונח טקסונומיה מקורו בשתי מילים יווניות
 
 
.טקסיס = סידור, ונומוס = חוק
 
 
 
 
?מי זה בלום
 
 
במחצית שנות החמישים של המאה העשרים, קבוצת מדענים ובראשם בנימין בלום
 
 
מאוניברסיטת שיקגו, טענו שהמטרה העיקרית של החינוך היא לפתח ולטפח אצל התלמידים
 
 
,מיומנויות חשיבה. באותה תקופה נעשה ניסיון לשיפור ההוראה ע"י פירוקו למרכיבים קטנים
 
 
(ובמסגרת זו ניסה בלום לאתר, להגדיר ולדרג את המיומנויות השכליות (קוגניטיביות
 
 
העיקריות הקיימות אצל בני האדם. בלום יצא מתוך הנחה כי מיומנויות החשיבה הינן מולדות
 
 
ויש לפתח ולטפח אותן. הדרוג של בלום מבוסס על ההנחה שקיימות מיומנויות שכליות
 
 
בסיסיות, ועל בסיס מיומנויות אלה ניתן לפתח מיומנויות שכליות ברמה גבוהה יותר. בלום
 
 
.יצר פירמידה של אופרציות קוגנטיביות. פירמידה זו נקראת : הטקסונומיה של בלום
 
     
 
?מהי הטקסונומיה של בלום
 
 
הטקסונומיה של בלום היא טקסונומיה בתחום ההכרני. היא נועדה להשיג שתי מטרות
 
 
עיקריות: תכנון לימודים ובדיקת הישגים . הטקסונומיה מציעה גם את האפשרות לבחון
 
 
:הישגים בתהליכי הוראה המתוכננים לפי מטרות אלה. הטקסונומיה בנויה משישה מדרגים
 
 
.ידע - התנהגויות או מצבי מבחן המדגישים את הזיכרון של אידיאות, חומר או תופעות
 
 
ידע כולל: ידע של פריטים, ידע של מינוחים, ידע של עובדות ספציפיות, ידע של דרכים
   
 
ואמצעים לטיפול בידיעות ספציפיות, ידיעות מוסכמות, ידע של רצפים ומגמות, ידע של
   
 
,מיונים וקטגוריות, ידע של קריטריונים, ידע של מתודולוגיה, ידע של הפשטות בתחום נתון
   
 
.ידע של עקרונות והכללות, ידע של תיאוריה ומבנים
   
 
.מונחים התנהגותיים: מגדיר, מתאר, מזהה, נותן כותרת, מכנה בשם, מציין, בוחר, מצמיד, ניזכר, מכיר
   
       
 
יישום - שימוש בכללים שנלמדו בעבר במצבים מסוימים, השונים מהמצבים
 
 
.שאדם מכיר מניסיונו הקודם ויישומם בפועל
   
 
,מונחים התנהגותיים: משנה, מחשב, מדגים, מגלה, תופס, משפר, מפעיל, מבין
   
 
,מיונים וקטגוריות, ידע של קריטריונים, ידע של מתודולוגיה, ידע של הפשטות בתחום נתון
   
 
.מייצר, בוחר, מפריד, מחלק לסעיפים, מכליל, מייחס
   
       
 
אנליזה - שבירת היחידה של חומרי הלימוד לחלקים המרכיבים אותה והבנת היחס
 
 
בין חלקים אלה. מטרתו של ניתוח כזה להבהיר את החומר ויסודותיו ולברר את דרכ
   
 
,ארגונו. התלמיד ילמד להבחין בין עובדות להשערות, לזהות מסקנות והוכחות
   
 
להבדיל בין חומר רלוונטי לחומר שאינו רלוונטי, לשים לב ליחסים שבין הרעיונות
   
 
.שבחומר, להבין מהן ההנחות הסמויות בטקסט, ועוד
   
 
,מונחים התנהגותיים: מחלק לסעיפים, מתאר גרפית, ממיין, מבחין, מזהה, מדגים
   
 
.מסיק, מדגיש, מקשר, בוחר, מפריד, ממיין לקטגוריות, מעמת, משווה
   
       
 
סינתזה - צירוף של אלמנטים וחלקים לשם יצירת שלמות. תהליך של צירוף חלקים
 
 
והרכבתם, באופן של דגם ומבנה שלא היה קיים קודם לכן. סינתזה כוללת: יצירת
   
 
.תמסורת ייחודית, יצירת תוכנית או הצעות, יצירת מערכי פעולה, גזירה של מערכת יחסים מופשטים
   
 
,מונחים התנהגותיים: יוצר קטגוריות, מחבר ומצרף, יוצר, מכין, מתכנן, משפר, מארגן
   
 
.מסדר מחדש, בונה מחדש, משחזר, משכתב, מסכם, מציע, מספר, מרכיב, מפתח
   
 
   
 
הערכה - שיפוט באשר לערכם של רעיונות, עבודות, פתרונות, שיטות וכיו"ב במטרה
 
 
,מסוימת. שימוש בקריטריונים ובסטנדרטים של אומדנים, שיקבעו את מידת הדיוק
   
 
התכליתיות, השימושיות וכיו"ב של הפרטים. הערכה כוללת: שפיטה במונחים של
   
 
.ראיות פנימיות ושפיטה על פי קריטריונים חיצוניים
   
 
,מונחים התנהגותיים: מעריך, משווה, מסיק, מבקר, מבדיל, משייך, מסכם, תומך
   
 
.שופט, טוען, מעמת, קובע תק
   
 
   
 
תכנון והערכת הדרכה עפ"י הטקסונומיה של בלום
 
 
בתכנון יחידת הדרכה, בין אם זו לומדה או שיעור פרונטלי, אנו מתכננים מטרות
 
 
שהן התוצאות אליהן אנו מעונינים להגיע. כעת עפ"י הטקסונומיה של בלום אנו
   
 
יכולים לנסח מטרות עפ"י המיומנות הקוגנטיבית שאנו רוצים להפעיל, ע"י שימוש
   
 
.במילים התואמות את רמת החשיבה אותה רוצים להשיג
   
 
(לדוגמא : ביחידת הדרכה שמבוססת על רמת החשיבה הראשונה - ידע - אשתמש
   
 
.(...'במילים כמו: "הלומד יפרט...", "הלומד יזהה...", "הלומד יציין..." וכד
   
 
   
 
בהערכת יחידת הדרכה כל מה שאנו צריכים לעשות זה לשים לב לכל ההפעלות
   
 
הקיימות ביחידה (שאלות, מטלות וכד'..) ולנסות לשייך אותן לרמות החשיבה
   
 
הקיימות ביחידה (שאלות, מטלות וכד'..) ולנסות לשייך אותן לרמות החשיבה
   
 
בטקסונומיה של בלום. השאלה צריכה להיות לפיכך- האם אנו משיגים
   
 
?בהפעלות את אותה המיומנות הקוגנטיבית הנדרשת במטרה